א. העיר הקדומה ממשית ממוקמת על גבעה שטוחה בשולי בקעה חולית המפרידה בין רכס חתירה לרכס אפעה. קמרים אלו, הבנויים בעיקר סלעי משקע ימיים-גירניים מגילים קנומן וטורון )001-08 מיליון שנה בקירוב(, נוצרו כתוצאה מלחצי דחיסה שפעלו על האזור מפנים כדור-הארץ ויצרו את עיקר נופם של הנגב וצפון-סיני במשך עשרות מיליוני שנה. בתקופה גיאולוגית יבשתית מאוחרת - מיוקן )02-5 מיליוני שנה בקירוב( חצה את קמר חתירה-אפעה אפיק זרימה נרחב אשר הסיע חולות מכיוון צפון-ערב והשקיע את חלקם על פני מישור רותם, מישור ימין ומישור ירוחם. הבקעה שבשוליה בנויה ממשית, היא קטע מאפיק גדול זה, שנשפך לים באזור עזה.


במיליוני השנים האחרונות - פליוקן ופלייסטוקן )5-0 מיליון שנה( - התפתח השבר הסורי-אפריקאי, ועם היווצרות בקע הערבה וים-המלח החל דור צעיר של ערוצים להתחתר משני צדדיו ולהסיע אליו את חומרי הבליה. נחל ממשית, נחל חתירה ונחל צין שייכים לדור נחלים זה. תוך כדי התחתרותו של נחל ממשית על פני נוף שהיה אז מכוסה ברובו חולות, הוא העמיק, חתר ויצר מפער-מים צעיר )דייקה(, שניתק את הר רותם מרכס חתירה. תהליכי בליה )ארוזיה( אלה יצרו גם קרקע ראשונית על פני השטח, אך עיקר הקרקע באזור היא החולות המיוקניים הנ"ל וחלקיקי אבק )לס( שהוסעו והושקעו על-ידי רוחות ונסחפו ברובם על-ידי מי הגשמים אל הגיאיות. התרוממותה המתונה של שדרות רכסי חתירה-אפעה-דימונה, גרמה לכך שכמות משקעים רבה יחסית יורדת על-פניה, כ- 001 מ"מ ממוצע שנתי, בהשוואה למרחב המדברי שממזרחה ומדרומה, הזוכה לכ- 05 מ"מ בשנה בלבד. משקעים אלה הם שעודדו נוכחות אדם רועה ומתיישב בתקופות ההיסטוריות. ב. ממשית )מקובל על החוקרים לזהותה עם ממפסיס, הנזכרת במקורות הרומיים-ביזנטיים. שמה הערבי הוא כורנוב. את השם "ממשית" נתנה לה ועדת השמות הממשלתית( צמחה כתחנה על דרך שיירות המדבר. הנבטים, עם ממוצא ערבי, מיסדו כאן בסוף המאה ה- א' לפנה"ס חניית דרכים, אשר סביר ששימשה כחניון ליד מקור המים שבנחל כבר מאות שנים קודם-לכן. העיר החלה להיבנות כישוב פרוז ומרווח. בראש הגבעה השטוחה ממזרחו נבנתה מצודה קטנה )במקום זה עומד כיום בניין המשטרה הבריטית, המשמש עתה כמוזיאון(. מיקומה כחניון שיירות גמלים, אשר התפתח לעיר, במרחק יום-מסע אחד מעין-חוסוב שבערבה )כנראה "תמרה" הרומית, כיום חצבה(, משלב את יתרונות המעבר הנוח של נחל ממשית ואת אלה של מקור המים הקבוע - באר, תמילות, גבים - שבערוץ מדברי זה. זהו צומת, ממנו יוצאות דרך נוספת הבאה מסאפי )צוער המקראית( וממואב, וכן דרכים ראשיות לנמל עזה וליהודה. ממשית נמצאת כבר בתחום הגשום יחסית של הר-הנגב, כך שלסביבתה יש פוטנציאל של מרעה ושל חקלאות גיאיות, אשר התפתחה בתקופה הנבטית והגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית. עד ראשית המאה ה- 2 לסה"נ התפתחה העיר כחלק ממלכת הנבטים, אשר כללה בנגב בין היתר גם את חלוצה, רחובות, ניצנה, שבטה, עבדת ואילת )אילה(. זו הייתה עיר חקלאים ורועים ובה ענפי מלאכה, עיבוד תוצרת חקלאית, שירותי שיירות, מינהל, דת וכו'. ג. בשנת 601 לסה"נ סופחה ממלכת הנבטים לאימפריה הרומית. ממשית נכללה במערך "הלימס" הרומי במרחב והוצבה בה יחידת מצב. בסופה של התקופה הרומית, בימי הקיסרים דיוקלטינאוס וקונסטנטינוס, נבנתה סביב העיר חומה, ובפינתה הצפונית נבנה שער יחיד ששני מגדלים הגנו עליו והוא המופיע כנראה במפת מידבא. בתקופה הרומית נבנו בערוץ הנחל שלושה סכרים גדולים, בנפח אגירה כולל של 000,01 מ"ק. מערכת איסוף המים של העיר כללה גגות ומרזבים, חצרות מרוצפות ובורות פרטיים, רחובות, כיכרות מרוצפים ובורות ציבוריים, בריכה ציבורית, מאגרי הסכרים האמורים ומקורות המים שבנחל. *** תרשים מס' 1 - קטע ממפת מידבא ***

.


עד כה נתגלו בסביבות העיר שני חאנים - אכסניות דרכים המעידות על שירותי השיירות שסופקו לסחר הבינלאומי. בחפירות העיר נחשפו שתי אורוות סוסים המעידות על ענף גידול ושיווק סוסים אשר היה חלק מן המערכת הכלכלית שלה )אורוות נוספות נתגלו בשבטה ובעבדת(. המרחב החקלאי של ממשית השתרע כנראה בעיקר מערבה לכיוון האזור הגשום יותר, לטווח של עשרות ק"מ. מרשים במיוחד מפעל ההטיה שמדרום-מזרח לעיר, שמשך מי שיטפון מנחל ממשית ומרכס הר צייד. ד. בתקופה הביזנטית הוקמו בעיר שתי כנסיות מהודרות. האוכלוסייה התנצרה בהדרגה והגיעה, כנראה, לשיא גידולה, כמה אלפי נפש, ולשיא פעילותה החקלאית. ממשית דעכה, כנראה, באמצע המאה ה- 6 לסה"נ. המחקר של שלב זה עדיין מעורפל. סביר להניח שקהילה זו הלכה ונחלשה כחלק מתהליך דעיכת יישובי הקבע בהר-הנגב כולו במאות ה- 8-7 לסה"נ, עד ששרדו בו, שוב, נוודים בלבד. תרשים מס' 2 - עמוד כרונולוגי לתקופה הנבטית-רומית-ביזנטית בנגב *** .

תרשים מס' 3 - מפת סביבת ממשית ***
.תחנה מס' 1 עיינו בתרשים העיר. שימו לב לגודלו של מבנה זה ביחס למבנים אחרים בעיר. שימו לב למיקומו מחוץ לחומה. 1.1 מדדו את מידותיו של המבנה: אורכו .._______ מטר; רוחבו ________ מטר ;שטחו _______ מ"ר. 2.1 כמה חדרים יש במבנה? )היעזרו בתרשים( __________ . מה שטחו של חדר ממוצע? ________ מ"ר. 3.1 להערכתכם, כמה אנשים יכולים להתגורר בחדר אחד? ________ . להערכתכם, כמה אנשים יכולים להתגורר במבנה כולו? _______ . 4.1 פליניוס, סופר רומי מאמצע המאה ה- 1 לסה"נ, כותב: "לאחר שמאספים את הלבונה, מעבירים אותה לסובותה )עיר קדומה בדרום-ערב( על גבי גמלים ופותחים את אחד משערי העיר לשם קבלת המטענים... דרך המסע נחלקת ל- 56 שלבים, שבכל אחד מהם ישנם מקומות חניה בשביל גמלים... מלבד אלה עליהם לשלם בכל הדרך במקום אחד בעד מים ובמשנהו בעבור החניה בתחנות הדרכים וכן בעד מצרכי מזון..." בפפירוסי ניצנה )תעודות שנתגלו בניצנה, עיר קדומה בנגב המערבי, בשנים 73-5391, ואשר מספקות חומר רב לחקירת הנגב בתקופה הביזנטית ובתקופה הערבית הקדומה( כר מבנה דומה, ששכן כנראה גם הוא מחוץ לעיר, כ"ביתו של אבו-יוסף בן דובאב, בעל 69 המיטות" )מתוך פפירוס 13.( על-פי מדידותיכם ועדויות אלה, האם תוכלו לשער למה שימש המבנה ואילו שירותים סיפק למשתכנים בו? .תחנה מס' 2 הנכם נמצאים בשער העיר, סמוך לחומה. 1.2 אברהם נגב, שחפר את העיר ממשית, מתאר את חומת העיר: "... החומה שבה מצוי השער, עשויה שתי שכבות אבנים צמודות זו לזו, שעוביין הכללי אינו עולה בהרבה על מטר אחד. זו אינה חומת מגן, אלא מעין גדר, שנועדה להקנות תחושת ביטחון ולמנוע את כניסת הנוודים שהתגוררו בסביבות העיר ועבדו בשירות תושביה. החומה מחוזקת במגדלים לאורכה ובפינותיה..." שימו לב לעדויות אלו בשטח. 2.2 החומה נבנתה בשנת 003 לסה"נ לערך, בימי הקיסר דיוקלטיאנוס, שאירגן מחדש את ביצורי הגבול הדרומי-מזרחי של האימפריה הרומית. 3.2 היכנסו בשער העיר. אברהם נגב ממשיך ומתאר את שער העיר: "... הוא מורכב ממעבר מרוצף, מקורה בקשתות ומוגן בשני מגדלים. בריצוף השער ניכרים החריצים שנחרצו ע"י גלגליהן של עגלות המשא. כתמי השריפה בשער, בייחוד במחציתו המזרחית, הם מסימני חורבן העיר, ובחפירות נתגלו שרידי דלתות-העץ המפוחמות, וכן דופני הברזל שלהן ומסמריו הארוכים..." שימו לב לשני המגדלים, לסימני השריפה ולחריצי העגלות בריצוף השער. תחנה מס' 3 *** תרשים מס' 5 ***

הנוכמו ונונכתבו ונימב דיחי אוה .ר"מ 1,000 לע ערתשמה םידימא תיב והז ."ןומראה" ונייע .הנטק תינבלמ רצח לע םירגוסה םיבר םירדח וב שי .הנבמל וסנכיה 3.1 .והנבמ תנבהל ףרוצמה םישרתב .(םישרתב י) רמשמ רדח - חתפל לאמשמ 3.2 ןתפמב קיתע ץע ידירשל בל ומיש .(א) םינפה תלבק םלוא - (חרזמל) ןימימ 3.3 ויה ויתוריקו םילודג ץע תוחול היושע התייה רדחה לש ותפצרש הארנ .רדחה .םירייוצמ םג ילואו םיחיוטמ תא וכמתש תותשקל בל ומיש .תודועתל ךזנג ,הארנכ ,היה (ב) ול ךומסה רדחה 3.4 .ןהל ךומס םיעובצה ריקה תונוראלו הרקתה ימ ןוניצל ,הארנה יפכ ,דעונש ,הפיכב הרוקמ ןקתמ בצינ רצחב הז רדח דיל 3.5 .(םישרתב X -ב ותוא ונמסו ותוא והז) הייתש ךומסו ,(ג) םיתרשמ ירדח ,הארנכ ,ושמיש הז ןקתמל םיכומסה םירדחה ינש 3.6 יכרצמ ורמשנ םהבשו עלסב הבוצח םתפצרש ,(ד) םינטק םיפתרמ ינש םהל .הקשמ ינימו םישבוימ תוקריו תוריפ ,םישבוימ םיגדו רשב ןוגכ ,םינוש ןוזמ המ .וב ורייס .(םישרתב ח-ה) םירוגמה ףגא אצמנ רצחה לש ינופצה ףגאב ?הז ףגא לש וינייפאמ .1 ,הארנכ ,ונסחוא םהבו (םישרתב ט) הנסחא ירדח םיאצמנ יברעמה ףגאב 3.8 .םידכו םילס ,םיקשב םיכרצמ ?ךכל תוחכוהה ןהמ .תופסונ תומוק ויה הז הנבמל 3.9 .(םישרתב אי) םימה רוב לש וחתפ תא והז הצוחה םככרדב 3.10 4 'סמ הנחת. *** 6 'סמ םישרת ***

זהו מבנה מנהלי, שבמרכזו מגדל 1.4 שימו לב לכך שחלקו התחתון של המגדל בנוי אבן קשה, ואילו מן החלונות ומעלה הוא בנוי אבן רכה וקלה יותר. 2.4 היכנסו לחצר המגדל. שימו לב לבור המים הגדול. ממה עשויים דפנות הבור? כיצד מילאו את הבור מים? היעזרו בתרשים וחפשו עדויות בחצר ומחוצה לה. מה מצאתם? 3.4 היכנסו לחדר הסמוך למדרגות המגדל. שימו לב לתקרה המשוחזרת. תארו את שיטת בניית התקרה בשלבים )היעזרו בתרשים(. שלב א' שלב ב' שלב ג' תרשים מס' 7 - קשת - מבט מהצד קשתות - מבט אל הקיר ***
שיטת בניה זו היא, כנראה, פיתוח נבטי מקורי. היא מוכרת בכל ערי הנגב, בעבר הירדן ובחורן. עקב המחסור המוחלט בעץ לבניה בנגב פיתחו הנבטים את שיטת הקירוי בקשתות ובלוחות אבן, שבאמצעותם קירו חדרים שרוחבם הגיע עד שישה מטרים. השימוש בשיטה זו נמשך גם בתקופה הרומית-ביזנטית. 4.4 שימו לב לאופן הבנייה: * קירות עבים וכפולים וביניהם מרווח מילוי פסולת מחצבה וטיט, שיצר שכבת בידוד. נוסף על כך צופו הקירות הפנימיים בטיח. * חלונות צרים ומאורכים לאוורור ולתאורה. אופן בניה זה שמר על קרירות הבית בקיץ הלוהט ועל חומו בחודשי החורף הקרים. 5.4 עלו במדרגות המגדל לתצפית על העיר. זהו מגדל שמירה נבטי טיפוסי, שכמותו בנו הנבטים גם בעבדת. מגדלים אלה נבנו בנקודות תורפה בהגנת העיר, במקומות יפים לתצפית ולשם שיכון כוח המשטרה המקומי. יתכן שפה גם היו משלמים מס. 6.4 מן המגדל יש תצפית טובה על הסכרים הנמצאים בנחל ממשית, החותר מדרום לעיר. הסכר הגדול הנראה מכאן הוא הסכר התחתון העתיק, ואליו מוליכה דרך עתיקה שנחצבה במורד הגבעה כדי להקל על היורדים לשאוב. במעלה הנחל נמצאים שרידי שני סכרים נוספים. שלושת הסכרים יצרו בריכות שאגרו אלפי מ"ק מים בעת השיטפונות. מים אלה נוצלו למילוי הבורות והבריכה שבעיר. בשנת 8391 בנו הבריטים סכר נוסף במורד הנחל. תחנה מס' 5 זוהי טחנת קמח עשויה בזלת, שהוצבה על בסיס עגול שנבנה מאבן גיר. משערים שמקורה של הבזלת שממנה נעשו הריחיים הוא בהרי אדום. מהו, לדעתך, יתרונו של חומר זה? 1. *** תרשים מס' 8 *** 2.5
..תחנה מס' 6 *** תרשים מס' 9 - הכנסייה המערבית ***
אתם נמצאים בכנסיה המערבית ע"ש נילוס הקדוש 1.6 היכנסו ל )א(. היעזרו בתרשים המצורף. זהו האטריום - אולם המבוא לכנסיה. 2.6 שימו לב לבור המים בחצר. כיצד קיבל הבור את מימיו? חפשו עדויות בשטח: מה מצאתם? שימו לב לשרידי הטיח בדפנות הבור. 3.6 היכנסו לאולם הכנסייה )ב(. זוהי כנסיה מדגם בסיליקה, שהיה מקובל בתרבות הרומית-ביזנטית: אולם אורך שאותו מחלקים טורי עמודים לאולם תווך ולסיטראות משני צדדיו. בחלקו המזרחי נמצאים הבימה והאפסיס )ג(. 4.6 מהם חומרי הבנייה של הכנסייה? היעזרו בחתך הכנסייה המצורף. נסו לשער מהיכן הם הובאו לעיר 5.6 רצפת הפסיפס בכנסיה עשירה בתמונות מעולם הטבע ובצורות גיאומטריות. רשמו חמישה-שישה סמלים מעולם החי והצומח שהנכם מזהים בפסיפס: 6.6 הפסיפס שבמרכז האולם עשוי בדמות שטיח צבעוני ובמרכזו כתובת הקדשה: "אלוהים, הושע את עבדך נילוס, אוהב ישוע, אשר יסד את )הבניין( הזה ושמור על בני ביתו". לרגלי המדרגות המבדילות בין הבמה לאולם - שלוש כתובות נוספות, והרי תרגומן: כתובת צפונית: "אלוהים הושע את עבדך איריניוס, אמן" כתובת תיכונה: "אלוהים הושע את עבדך נילוס אשר בנה את זה והושע את ילדיו" כתובת דרומית: "אלוהים עזור לאבר)הם( בן זנוביוס השומר על הכנסייה" - האם תוכלו לזהות את מקומן של הכתובות האלה ברצפת הכנסייה? 7.6 בית מגדל הסוסים ממזרח וצמוד למבנה הכנסייה נחשף מבנה מגורים. לך בכיוון החץ עד בור המים החצוב בחצר הבית )ד(. מדרום-מזרח לחצר הבור שוכנת אורווה מפוארת, שאיכלסה כ- 61 סוסים )ה(. היכנסו אליה. האורווה בנויה בסיליקה: במרכזה אולם מקורה בקשתות, ולשני צדדיו מרחבים צרים. אלו הן עמדות הסוסים )ו(. בין האולם לעמדות מפריד קיר, שארבעה חלונות קרועים בו. בבסיסו של כל חלון יש אבוס עגול למחצה. שימו לב לנקבים של טבעות לקשירת הסוסים ולעקבות של סורגים. בעיר נתגלתה אורווה נוספת )תחנה 8.( אורוות בעלות מבנה דומה נתגלו גם בערים שבטה ועבדת. בשלהי המאה הראשונה לספירה החלו הנבטים בנגב ובחורן הדרומי לטפח את הסוס הערבי, שנחשב לסוס מירוץ מעולה והיה הכלאה של הסוס הצפון-אפריקני המהיר והסוס האסיאני הקטן והחזק. תחנה מס' 7 *** תרשים מס' 01 ***
. 5.7 זהו בתרשים הכנסייה את אגן הטבילה מדרום לבסיליקה )ח( וגשו אליו. את מי לדעתכם שימש? 6.7 התבוננו במפת העיר וזהו את מבני הכנסיות. ראו את היחס בין גודל הכנסיות לבין גודלם של המבנים סביבן. בהתחשב במה שראיתם בכנסיה זו, מה אפשר לומר על מידת חשיבותן של הדת הנוצרית ושל הכנסייה בחיי העיר? תחנה מס' 8 *** תרשים מס' 21 ***
לפניכם מרשם של בית הפרסקות - בית ציורי הקיר. בניין זה משתרע על פני שטח של כ- 000,2 מ"ר והוא המבנה הגדול ביותר שנחשף בממשית. 1.8 היכנסו לחצר הבית וזהו את מקומכם על-פי התרשים. 2.8 בצידה המזרחי של החצר נמצאת אורווה גדולה )א(. גשו לשם. במרכז האורווה אולם גדול ובשני צדדיו מרחבים צרים. אלו הן עמדות הסוסים. בין האולם לבין העמדות מפריד קיר שחלונות קרועים בו. בבסיסו של כל חלון יש אבוס עגול למחצה. בממשית נתגלתה אורווה נוספת )תחנה 6.( אורוות בעלות מבנה דומה נתגלו גם בערים שבטה ועבדת. בשלהי המאה הראשונה לספירה החלו בנבטים בנגב ובחורן הדרומי לטפח את הסוס הערבי, שנחשב לסוס מרוץ מעולה והיה הכלאה של הסוס הצפון-אפריקני המהיר והסוס האסיאני הקטן והחזק. 3.8 גשו לאגף הצפוני של הבית. זהו את אגף המגורים. במזוזות חדר המבוא לאגף זה שלושה עיטורים מהתקופה הנבטית )ב בתרשים(. האם תוכלו לזהותם? מה זיהיתם? היכנסו לחצר. 4.8 על קירותיו וקשתותיו של חדר )ג( שרדו ציורים ועיטורים גיאומטריים ומיתולוגיים. בחלק מהציורים יש כתובות קצרות ביוונית המציינות את הדמויות. 5.8 זהו בתרשים את )ד(. בשעת החפירות נתגלה בתוך כד ארד מתחת לרצפת חדר מדרגות זה מטמון גדול של 005,01 מטבעות כסף מן השנים 07-022 לספירה. על-פי העמוד הכרונולוגי קבעו את תקופתו של המטמון: 6.8 בפינה הצפונית-מזרחית של הבית נחשף בור מים. תארו אותו ואת אופן מילויו: תחנה מס' 9 זוהי בריכת העיר. 1.9 מדדו את מידותיה אורך: ._______________ מ'. רוחב: _______________ מ'. גובה: _______________ מ'. חשבו כמה מ"ק מכילה הבריכה: ____________ 2.9 בריכה זו הייתה מקורה ומטויחת למניעת איבוד מים. אילו שרידים מעידים על כך? נסו לשחזר את שיטת הקירוי 3.9 כיצד הגיעו המים לבריכה? חפשו עדויות מסביב. מה מצאתם? 4.9 בשנים 7-5391 חפרה משלחת קולט האמריקאית בחורבות שבטה. במרכז העיר נחשפו שתי בריכות אגירה בקיבולת כוללת של 005,1 מ"ק. במבנה הסמוך לבריכות, מצד מערב, נחשף בפינת החצר הפנימית קטע של מרזב אבן. נוסף עליו נמצאה בחפירות תעודת חרס ועליה הכתובת: "בשביל פלאביוס גורמוס, בנו של זכריהו, סיימת עבודה אחת מעבודות החובה בשביל הבריכה, נכתב ביום כ"ה לחודש דיוס במחזור התשיעי". החוקרים מתארכים את התעודה לאוקטובר, שנת 006 לסה"נ. מה, לדעתכם, אפשר להסיק מנוסח תעודה זו? .תחנה מס' *** תרשים מס' 31 ***
. 1.01 "... אל בית המרחץ יורדים ממערב במדרגות, המוליכות אל חצר קטנה, מרובעת. לאורך קירותיה ספסלים מאבן ובמרכזה מרחב מקורה בארבעה עמודים מרובעים. חצר זו שימשה מלתחה )אפודיטריום( ולמנוחה )א(. מן החצר יורדים אל חדר המרחץ הקר )פריג'ידריום(, ובו שתי בריכות ישיבה - אחת עגולה למחצה והשניה מתומנת )ב(. ממערב למרחץ הקר מצוי המרחץ הפושר )טיפדריום(, שקירותיו מטויחים בטיח עבה )ג(. כל האגף הצפוני של הבית הוא המרחץ החם )קלדריום(. קירותיו העבים של אגף זה שקועים עמוק באדמה למניעת הפסד חום )ד(.בקצהו המזרחי מצוי תנור הסקה )ה( הבנוי רבדים של לבנים שרופות וטיט. צינור מרובע מדופן לבנים הוליך את האוויר החם ממנו אל שני חדרי המרחץ החם. פה מצויים שרידי עמודי הלבנים שתמכו ברצפת לוחות האבן. סביב הקורות נראים שרידי צינורות החימום העשויים חרס... נראה שהסיקו את המרחץ בשיחי המדבר, או פחמים שהביאו מרחוק". )א' נגב, מתוך הערך "ממשית" במדריך ישראל( 2.01 זהו את החדרים. סמנו את האותיות המתאימות בתרשים. 3.01 כיצד הגיעו המים לבית-המרחץ? 4.01 מה מורה קיומו של בית-מרחץ על אורח חייה של עיר מדברית זו? 5.01 בית-מרחץ דומה נתגלה ליד העיר עבדת. שאלות לקראת סיכום העבודה )לבחירתכם( נסו לשחזר כיצד הייתה עיר זו בנויה ומאורגנת לאיסוף כל טיפת גשם.
כיצד מבטאים שרידיה של עיר זו את תנאי האזור המדברי נספח זיהויה וחקירתה של ממשית את השם "ממשית" נתנה לאתר זה )שמו הערבי: כורונוב - bunruK( ועדת השמות הממשלתית, על סמך זיהויו על-ידי החוקרים כממפסיס הקדומה. ממפסיס נזכרת לראשונה בספרו של הגיאוגרף האלכסנדרוני תלמי-פטולמאיוס מאמצע המאה ה- 2 לסה"נ. בספרו "מורה דרך לגיאוגרפיה" מובאים יותר מ- 000,8 שמות ישובים מן העולם העתיק בצירוף ציון מקומם במעלות אורך ורוחב. לאחר מכן היא נזכרת בספר השמות "אונומסטיקון" של איש הכנסיה אוסביוס מקיסריה )062-043 לסה"נ( שבו נאמר: "ויש מבצר אחד בשם תמרה המרוחק דרך יום אחד ממפסיס בלכתך מחברון לאילה )אילת( ושם היום משמר חיילים רומיים". ממפסיס מופיעה במפת הפסיפס המפורסמת של כנסיית מידבא במואב, מן המאה ה- 6 לסה"נ, כעיר קטנה בעלת שער ושני מגדלים. ממשית נזכרת בשם sispmaM בפפירוס ניצנה מס' 93 המפרט שמות ישובים ושיעורי מיסים ששילמו. באותו פפירוס נזכרות בין השאר עבדת - adobE, חלוצה - asulE, מלחתה - ahtaalaM ובאר שבע - abasoriB. גילוי האתר וחקירתו בשנת 7081 רשם הנוסע הגרמני א.י. זיצן ביומנו, כי ראה בכורנוב שרידי גנים וחורבות מבצר. החוקר האמריקאי א. רובינסון הסתפק בשנת 8381 בתצפית במשקפת והבחין בשרידי כנסיות ובבנייני ציבור אחדים. בשנת 1091 סקר את האתר הצ'כי א. מוסיל, אשר היה הראשון שהבחין בתכנית העיר ואף שירטט אותה. לפני מלחמת-העולם הראשונה, בחורף 4191, סיירו במקום וולי ולורנס הבריטים, אשר קבעו כי לעיר היה תפקיד צבאי-בטחוני. הם גם סקרו במפורט את מערכת הסכרים שבנחל ממשית )ואדי כורנוב(. באמצע שנות ה- 03, כאשר בנו הבריטים את הסכר ואת הבאר בנחל, הם הקימו גם תחנת משטרה בראש הגבעה על גבי יסודות מבנים קדומים ותוך שימוש באבניהם )בניין זה משמש עתה כמוזיאון(. באותן שנים סקרו את האתר הבריטים אייליף, קירק וגאי והאמריקאי נלסון גליק, שזיהו והוסיפו פרטים רבים לתמונת האתר. בשנים 76-5691 חפר במקום אברהם נגב במסגרת שחזור האתר על-ידי רשות הגנים הלאומיים. מרבית המידע הנמצא ברשותנו כיום מתבסס על חקירותיו וכתביו.